שלום ואור,
המפגש עם שלי מירב ועם שיטת שרמן התרחש בלילה ירושלמי סוער, הסערה שהתרחשה בחוץ היתה עוצמתית עד מאד,
לילה כזה שאף אחד לא יוצא מהבית ואני תהתי לעצמי מה גרם לי לנהוג במזג אוויר סוער כ"כ לאיזור לא מוכר של העיר….
מירב הגיעה ואחרי שכולנו התחלנו להפשיר מהקור שבחוץ וגם מעצם העובדה שלא הכרנו אחת את השניה, הקסם החל להתרחש,
הסדנא היא מדהימה, עד עכשיו כמעט עשרה חודשים אחרי, בעודי כותבת מילים אלו אני מתמלאת התרגשות.
הסדנא, אני רוצה לאמר חידשה לי, אבל מירב טוענת שהיא רק מזכירה ומחברת מחדש,
אז הסדנא הזכירה לי ידע שעד לאותו זמן לא הייתי ערה לקיומו….
היום אני עדיין משתמשת בתחבושות במחזור, אם כי הרבה פחות, אני פשוט עוד לא בכושר לדעתי,
אבל אני בהחלט יכולה לאמר שאני עוברת תהליכים עם עצמי ועם היחס שלי לווסת.
 
shell
מירב, תודה רבה,
את שינית את התפיסה שלי לדימום שלי, ועם זה אל הרחם שלי וחלק משמעותי מאד מזהותי כאשה,
תודה, תודה , תודה,
הרבה אושר והצלחה,
אני מקווה שבקרוב כל נשות ישראל יכירו מחדש בידע שאת מחדשת לנו,
קרן.
 
shell1
אני מודה לך מירב על שפתחת בפניי צוהר לאפשרות הנפלאה של הכרות קרובה יותר עם גופי.
היכולת להתנתק מתעשיית התחבושות והטמפונים וטכניקות שלמדתי בסדנא בעזרתן למדתי להקשיב לגופי ולרוקן את הדם בעת הצורך (כל כך פשוט וכל כך גאוני), משמחים אותי ונותנים לי תחושת שליטה ועצמאות.
לא הגעתי למצב של "אי הכתמה" אולם בעזרת השילוב עם תחבושות כותנה רב פעמיות, אני מרוצה מאוד, ויודעת שביכולתי לשכלל הקשבה זו כשארצה בכך.
תודה לך מירב ויישר כוח
רחלי בהרל.
 
shell3
מכתב תודה שקיבלתי ממשהי שהגיעה אלי "בלי בעיות מיוחדות בווסת" ו"בלי ממש זמן להתעסק בזה", ולמעשה הגיעה לפגישה פרטית בעיקר בשביל ביתה (הדרכה משותפת לאם ונערה).
זה מה שהיא כתבה לי אח"כ (השם שמור אצלי): 

נפגשנו לפני מספר שבועות (עם בתי), ורציתי לשתף אותך במה שעברתי מאז.
קיבלתי וסת, ישמתי את השיטה, ונדהמתי מהתוצאה:
במקום שישה ימים – רק שלושה, בלי תחבושות או טמפונים.
הרגשתי הרבה יותר מחוברת למה שקורה בגופי.
דבר נוסף ומדהים הוא שהביוץ, שבדרך כלל הכאיב לי מאד, עבר כמעט בלי שהרגשתי.
תודה על הידע החשוב שהענקת לנו.
 
shell2
הי מירב,
אני מנסה למצוא את המילים המדויקות . אותן המילים שיספרו לך מה קרה בגופי ביום בו פגשתי אותך.
עד אותו היום בו נפגשנו, היה עבורי המחזור החודשי – אויבי הגדול. כן, כן , אויב מספר אחד.
לאורך כל התקופה מהרגע בו הוא הסתיים ועד הופעתו בפעם הבאה, הייתי דרוכה לקראתו.
כאשר הוא הופיע לבסוף , הייתי כל כולי נטולת אנרגיות. כאילו גופי סירב לקבל אותו , כאילו הוא אינו חלק ממני .
ספרתי את שבעת הימים עד סיומו בטבלת ייאוש שלא הייתה מביישת תלמיד הכי גרוע בתיכון.
סבלתי, כאבתי, התעצבנתי, יצאתי מכלל שליטה, חשתי כאילו אורח זר ולא רצוי נכנס אל ביתי אל גופי אל נשמתי אל המקום הפרטי לי ביותר.
ואז נפגשנו, וכן, כולי אמונה כי דבר אינו מקרי. לכל מפגש יש את הייעוד המאוד מיוחד שלו.  ואם היית מאמינה עד כמה מיוחד היה עבורי המפגש איתך , קרוב לוודאי שלא היית מסירה חיוך מפנייך אפילו לא בימים קשים אלו של מלחמה נוראית [אוג' 06]. המפגש איתך הבהיר לי , כי אותו אורח איום ולא רצוי יכול להיות באותה מידה החבר הכי טוב שלי. 
פתאום המחזור כבר לא איים עליי. הוא לא לבש פני מפלצת נוראית אלא דווקא דמות עם פני אישה. וודאי, זהו הסמל שמחבר אותי לנשיות שבי, לאמהות להולדה . ולפתע הוא אינו זר לי, כי אם ידיד. ואפשר אפילו לחיות איתו בשלום. בפרט לאור העובדה שהוא התקצר לשלושה ימים בלבד!!!
אז לא אומר כי אני מרוקנת את הידיד רק בשרותים, אני בהחלט עדיין מלווה אותו בתחבושות. אך לאט לאט  כל דבר בעיתו.
הכאבים פחתו, ההקשבה לגוף גברה, ההתיחסות הכללית השתפרה .
והכי חשוב, אני מצליחה לחייך גם בימי המחזור!! ובני הבית כבר אינם מאויימים כמו בעבר!! 
אני מודה לך מקרב לב על האור שהכנסת לחיי. 
מאחלת לך להמשיך ולעשות עבודת קודש זו.
שומרת לעצמי את הזכות לעדכן אותך בהמשך ולהגיע לסדנאות נוספות בהדרכתך.
יישר כוח!!
את אדם נפלא ומיוחד במינו.
תודה ענקית , בשמי ובשם בני ביתי.
 
shell
מירב יקרה,
עברה שנה בערך מאז שעשיתי איתך את סדנת  שיטת שרמן .
אני חושבת שהרווח העיקרי שלי מהסדנה שלך היה החיבור המחודש שלי אל הרחם שלי.
זה התחיל כבר בזמן הסדנה ובאותו היום הרגשתי את הרחם נוכחת הרבה יותר מהרגיל,
היו פשוט יותר תחושות, יותר מלאות ונפח באיזור הרחם.
מאז התחלתי לדבר עם הרחם שלי. יש בה המון חוכמה ושקט, היא מספרת לי מתי יש ביוץ,
החיבור אליה חיזק את תחושת הנוכחות שלי והחיבור לאדמה, פיסית אני מרגישה יותר את הרגליים שלי.
לימדתי מטופלות שלי לדבר עם הרחם שלהן כדי לראות למה לא נכנסו להריון.
קיבלנו תשובות חכמות ומדהימות שאיפשרו לנו לשחרר פחדים שהיו בתת מודע ולשנות תגובות שהיו קשורות לקושי להרות..
הסדנה עצמה היתה חוויה מיוחדת ונשית מאוד, ומרגשת ואני ממליצה בחום לכל מי שרוצה להתחבר עוד קצת לנשיות שלה
ולאהוב יותר את הגוף ואפילו את הוסת שלה.
אני יכולה לספר שבחודשים הראשונים ממש חיכיתי לוסת כדי לתרגל את השיטה של מירב,
אני יכולה להגיד בודאות שיש פחות כאבים לפני מחזור (היו לי כאבי ראש שהיום נדירים מאוד),
אגב כאבי ראש, כשהיום יש לי כאב ראש כזה הוא לרוב לא קשור לוסת, אלא בא כדי להזכיר לי לדבר עם הרחם שלי,
ואחרי שאנחנו מדברות קצת הכאב נפסק.מאחלת לכל הנשים באשר הן קשר טוב ואוהב עם הרחם שלהן ובעיקר למירב המקסימה שתזכי למצוות, אמן אמן.

רינת.
 
shell3
 
השתתפתי בסדנה כשהייתי ביום השני והכבד ביותר של המחזור.
היה לי מחזור מדהים. הוא היה ממש קצר, במקום שבוע – חמישה ימים, כשהאחרון כמעט בלי דם.
למעשה מבחינתי זה היה ארבעה ימים (שזה מבחינתי קצר נורא).
לא כאב לי כלום, כולל כאבי ראש שלפעמים היו לי מאוד חזקים במחזור.
היתי עם תחבושת כל הזמן, כי לא רציתי להיות לחוצה. והיה קצת דם על התחבושת – אבל ממש לא הרבה.
מבחינתי זה סיפק אותי לחלוטין, גם אם זה ימשך ככה שיש לי קצת דם על התחבושת.
זה פתר לי את הבעיה הטכנית של תחבושת רטובה, מסריחה (גם אם יש מי שאוהבת את הריח)
ועמוסה דם – ושדורשת ממני להחליף עשר תחבושות ביום (לא כי הן מלאות, אלא כי לא נעים לי כל הדם הזה אצלי בין הרגליים).
באותו יום של הסדנה, יצא לי הרבה דם במהלך סדנה, ואחריה שמתי פד נקי והחלפתי אותו רק ללילה (!),
ורק כי החלטתי שעדיף ללכת לישון עם פד נקי. לא כי היה עליו הרבה.
למעשה תחתונית רגילה היתה סופגת את זה בקלות (עוד מוצר שאני כבר כמעט לא משתמשת בו),
אם היא רק היתה גדולה יותר מבחינת שטח.טכנית, זה לא דרש ממני כמעט כלום. ראיתי שהתנוחה הרגילה שלי של לעשות פיפי גם טובה להוצאת דם.

פשוט להתעכב עוד מספר שניות בשירותים, טיפה ריכוז ולא להתעסק במשהו אחר (להחליף תחבושות). זה הספיק לי.
אולי בגלל שלא התעכבתי יותר ולא עשיתי המון תנוחות שונות לא יצא הכל, ובגלל זה בכל זאת קצת יצא על הפד. אבל זה הספיק לי.חוץ מזה ממש הרגשתי את הדם עומד לצאת מצוואר הרחם – כמו שאמרת שאפשר להרגיש. ואז הלכתי לשירותים.
מצאתי את עצמי הולכת די הרבה לשירותים, אבל זה לא הפריע לי. והרגשתי שכל העניין מרגיע אותי – בשביל לשים לב אם זורם הדם,
אני צריכה להיות רגועה ושלווה, מרוכזת בעצמי וזה מה שהיתי. זה היה כיף.בכלל, אני יכולה לומר שנהניתי במחזור הזה, בניגוד לכל מחזור אחר שאי פעם היה לי.
הסדנה הזו נפלה לי במקום, יחד עם הספר "גופה של אישה, תבונתה של אישה" שקראתי לפני שנה בערך יחד,
עם הפסקת השימוש בטמפונים (בהמלצת טובי בראונינג) ובגלולות, כל הדברים האלה יחד (והסדנה שלך היתה הטריגר הסופי, שהיה חסר לי)
נתנו לי תחושה טובה לגבי הגוף שלי, המחזור שלי, החיבור לשאר הנשים.
אפילו הסתכלתי על הירח וראיתי שאני כמעט מסוכנרנת איתו – וכמובן זיהיתי בקלי קלות את הביוץ (שהיה עם ירח כמעט מלא).
וזה היה נחמד בשבילי, עוד אספקט של להיות מחוברת לעצמי ולחגוג את הנשיות שלי (ביטוי שבעבר לא התחברתי אליו).
זה מדהים איך בתוך מספר שעות שיניתי את כל הגישה שלי למחזור. מעכשיו מבחינתי מחזור זה זמן מאוד מיוחד של שלווה ושקט.
ובמחזור הבא, אם הוא לא יפול על סופ"ש כמו הפעם, אני אקח בייביסיטר לשעתיים כל יום, כדי שאוכל לנוח.זהו, בקיצור, הסדנה שלך מצוינת, מאוד נהניתי ממנה, ואני מרגישה שהיה מאוד שווה מבחינתי. אני ממליצה בחום לכל מי שמוכנה לשמוע.
אם כי אני חושבת שצריך גם להיות באיזשהו מקום מתאים בחיים כדי להיות פתוחה לזה. ואני שמחה שהגעתי למקום הזה ופגשתי אותך בדיוק בזמן.
סאלי תדמור.
shell2
 
המכתבים אושרו לפרסום על ידי כותביהם.
תודה עמוקה לכל מי ששיתפה ושותפה לדרך,
מירב.
 
bottomSea2-4