שלושה מעגלים של פתיחה

אולי היה נדמה שבווסת הרחם מלאה בדם,
ובהיעדר סוגר, תכולתה פשוט נשפכת החוצה ללא שליטה.

הסיפור האמיתי אינו כזה.

בווסת הגוף ממש "יולד" את רירית הרחם
(שדומה בצבעה ובמרקמה לחלבון ביצה)
המחוברת לדופן הרחם.

הוא עושה זאת בעזרת הזרמת דם לאיזור הרחם,
ועידוד תנועתיות ברחם.

כאשר מאיזושהי סיבה אנו חוסמות (ברוב המקרים – באופן לא מודע) פעולה זו, הגוף מאותת לנו על קושי,
דרך כאב, אי נוחות או דימום ממושך.

לפני שאסביר איך אנחנו חוסמות,
אני רוצה להגיד שגם… פאסיביות חוסמת.
האמירה "לא עשיתי כלום" אינה תקפה כשהגוף זקוק לך שתשתפי איתו פעולה…

אז… הנה הם לפנייך שלושת המחסומים שיש לנו כנשים:

 

גוף
כדי לשחרר את הווסת, הגוף זקוק לחופש ותנועתיות באגן, ופתיחה מכוונת ורכה של רצפת האגן*.

נפש
כשאנחנו מרגישות מתנגדות לבואה של הווסת, שיש לנו תחושה לא חיובית לגביה, כשאנחנו חוששות להכתים או שהווסת תופיע בזמן לא מתאים עבורינו, הרבה פעמים התחושות האלה תגרומנה לנו לסגור באופן פיזי את האגן, לכווץ, לחסום. (כן, המעגל של הנפש משפיע על המעגל של הגוף. בסופו של דבר הכל בא לידי ביטוי בגוף)

חברה/תרבות
כשהמסר הכללי הוא שאין מקום לווסת,
שטמפון וכדור נגד כאבים, או גלולות/התקן,
ישחררו אותך מהעול הזה עד כמה שניתן,
אין פלא שנשים משתדלות גם בינן לבין עצמן להרגיש "לא בווסת".
יש נשים שזה קל עבורן. אם את קוראת שורות אלו אז יתכן שאצלך זה אחרת, והווסת כנראה נוכחת בחייך.
הצורך להדחיק, להסתיר, להתעלם, גם הוא בסופו של דבר, סוגר את האגן ומקשה על התהליך הטבעי להתרחש.

* בשיטת שרמן את מקבלת תובנות וכלים המסייעים לך בפתיחת מעגלים אלו.

בואי לעשות את הצעד הראשון להקלה

* להפחית כאבים
* לקצר את משך הימים
* להשתמש בפחות אמצעי ספיגה
* להיות פחות עצבנית או עצובה
* ליהנות מתחושת חיבור לגוף

רוצה קורס באיזור מגוריך?
הרשמי עכשיו וצייני את איזור מגוריך