תרגיל נשימה ראשון בשבילך: 

נשמי רגיל, כמו שנשמת לפני רגע,

פשוט היי בתשומת לב על הנשימה שלך,

על האויר שיוצא ועל זה שנכנס.

תרגיל נשימה  שני בשבילך: 

שבי זקוף, ועשי רק זאת – נשפי. נשיפה ארוכהההה, לאט…

כאילו בכוונתך לרוקן את תכולת הריאות עד כמה שניתן.

תשומת הלב היא למקום הזה שמתחת לצלעות.

השתמשי בשרירי הבטן, בסרעפת,

על מנת לסחוט כמה שיותר אויר החוצה.

כעת הרפי. רק הרפי, והתבונני.

שימי לב איך הגוף ממלא את הריאות באויר, בעצמו,

מבלי שתצטרכי לעשות דבר. מרגישה את זה?

הערה: אם את עושה תרגיל זה מספר פעמים ברציפות, חשוב שתקפידי לעשות אותו בישיבה, התרגיל מעשיר את הגוף בכמות מוגברת של חמצן, וזה עשוי קצת לסחרר אותך למשך כמה דקות.

ואיך זה קשור לפסח ואלייך?

כמו שיש לנו מחזוריות בנשימה, יש מחזוריות בשנה.

חורף זהו זמן התכנסות, אגירה… ואז לקראת האביב והקיץ,

המאופינים בעשיה ופעילות נמרצת יותר, מגיע פסח. ולפניו… נקיונות.

את יכולה לסמן וי על המשימה הזו, לנקות

(ולקטר תוך כדי, כי מי אוהב ג’יפה וסמרטוטים…?),

ואת יכולה לבחור כמו בתרגיל הנשימה השני, לקחת את משימת הנקיונות,

מתוך עומק של הבנת המחזוריות, מתוך ההבנה שלאחר פינוי טוב,

ישנה התמלאות טובה יותר, שאפילו עשויה להתרחש מאליה.

אז בפעם הבאה כשאת מנקה,

עשי עם עצמך בירור עמוק יותר: מה באמת חשוב לך לפנות מחייך?

מה כבר לא משרת אותך יותר?

פני עומסים מיותרים, שיאפשרו לך ולמשפחתך מרחב נעים יותר לצמיחה והתפתחות.

ובהקבלה למחזוריות הנשית…

בכל חודש יש זמן כזה, של התכנסות ואגירה… שקורא אותך פנימה אל עצמך.

במיוחד אם את חווה את הזמן הזה שלפני קבלת הווסת, או את ימי הוסת,

כזמן מאתגר רגשית ולא פשוט עבורך, נסי לראות זאת הפעם אחרת.

ראי איך הנפש, גם היא, עושה כל חודש מן פסח כזה, מציפה ג’יפה,

מוציאה אותה מהארונות.

היי… זה לא כדי שיהיה לך לא נעים וכדי שתקטרי על זה שאת אשה.

בתבונה הפנימית, הצפת הקושי,

מאפשרת להתבונן בו מחדש. לבחון מה משרת אותך טוב,

ומה כבר ממש לא.

ואיך זה יכול לעזור לך מאוד?

לפני שאת תוהה מה לעשות עם זה

(כי לפעמים ממש קשה לראות משהו מעבר לקושי המציף הזה!),

אימרי תודה לעומס / לקושי שצף, שבא להגיד לך משהו מאוד רלוונטי לחייך.

ואז הקשיבי… לעומק… תני לו להתבטא.

היי תלמידה שלו. הרבה פעמים כשמקשיבים לו,

הוא מתחיל לדבר לעניין, ולא רק לצעוק “קשה לי” ו”לא יכול יותר”.

כן… בדיוק כמו ביחסים עם ילד.

הגישה שתעשה את השינוי:

אחרי שתשמעי הרבה “לא…”  ו”אין….”, נסי לשאול את הקול הזה שגואה “מה כן?”,

מה כן היית רוצה שיקרה? למה כן אתה זקוק? מה כן אתה מבקש ממני?

ואז כשכבר ברור לך מה יושב שם, ומה מבקש ממך שינוי,

כבר יש לך חומר מצוין לעבודה. לפעמים התוכן נעשה בהיר, וקל לממש,

ולפעמים יש צורך לקבל עזרה מבחוץ, כדי לבחור בדרך הנכונה עבורך.

מאחלת לך הנאה ממתנת הפסח

הנאה משפת הנשיפה, מחכמת הפינוי, מעומק תבונתה של האשה.

שתצאי מעבדות לחירות בכל המובנים.

חג שמח!