איך בכיתי בדרך לירושלים

אחת לכמה זמן, גם לי זה קורה. 
קיבלתי מחזור מלווה בכאבים. 
אני אומרת שזה שומר עלי צנועה,
ועל מערכי השיעור שלי – מעודכנים.

והנה ביום הראשון של המחזור, בעודי בכאבים
אני מוצאת את עצמי בדרך לירושלים
ללמד שיעור על… כאבי מחזור.
 
הגישה שלי היא גישה מאפשרת

כזו שנותנת מקום,
ומכאן גם מה שמיותר יכול להשתחרר.

כשאני אומרת ששיטת שרמן מסייעת בהורדת כאב,
הכוונה היא שכשמקשיבים לגוף ומשתפים איתו פעולה
אז לגוף יש “פחות מה לצעוק”.

זה עדיין לא אומר שאין לו מה להגיד…

וכמו בכל מערכת יחסים, טובה ככל שתהיה,
לפעמים יש איזו עוצמה שמבקשת ביטוי.
כך אני חווה את הכאב שבא לבקר אותי
מידי פעם (אחת לכמה חודשים/שנים).
אני מקבלת אותו כמו שאמא נמצאת עם הילד שלה
נוכחת, גם כשהוא עובר איזה קושי, גם כשהוא לא במיטבו.
 
ההתמודדות עם הכאב היא לגמרי שונה עם השיטה,
כי את יוצאת ממקום של חוסר אונים,

ויש בידיך כלים של הקשבה ושיתוף פעולה.

אז…
נחזור לשיתוף שלי –
כביש מס’ 1, בדרך לירושלים
כאבים בגב תחתון
ואני בשיחה לא רגילה עם הגוף שלי: 
אני – “מה שלומך? מה עובר עליך?”
והוא עונה – “לא יודע…. אווו… כואב לי…”
אני – “וכשהיינו בבית, למה לא עשינו תנועות, כמו שאנחנו יודעים, להקל על הכאב?”
הוא – “אווו….. לא יודע… לא בא לי… אוו… כואב לי..”
אני – “יכול להיות שזה קשור לרגש? אתה רוצה לבכות??”
והוא – “כן! רוצה”
אני – ?!? מעניין… מנסה לזרום איתו (לא זיהיתי סיבה להיות עצובה, אבל מתוך הקשבה, זרמתי איתו)
התחלתי לבכות.
בכי כמו “יוגה בכי” <זכרי שאני המצאתי את זה- כמו “יוגה צחוק”, רק לבכי>
פשוט עודדתי את עצמי לבכות.
וכבמטה קסם, ממש על ההתחלה,
הכאב בגב החל להתמוסס!!! ונעלם!!!
הגעתי לירושלים בלי כאב גב.
 
נסי את זה בבית (או ברכב), בחיי.
 
הרבה טוב,
מירב.
 

שיטת שרמן מאפשרת

* להפחית כאבים
* לקצר את משך הימים
* להשתמש בפחות אמצעי ספיגה
* להיות פחות עצבנית או עצובה
* ליהנות מתחושת חיבור לגוף