מעריב NRG – כמו לקנח את האף / ורד קלנר

בפעם הראשונה ששמעתי על סדנת "מודעות וסת" נפלתי על הרצפה. שונאת את המילה "וסת", וגם לא מתלהבת יותר מדי מהמילה "מודעות". כשביררתי במה מדובר, זה נראה לי אפילו עוד יותר מגוחך… כמה מביך להודות ש

אולפנת בהרן

במסגרת ימי העיון הנערכים מדי שנה לבנות כתה יב', העוסקים בצידה אחרונה לקראת יציאתן מהאולפנה, מזה כמה שנים שאנחנו בוחרים להביא את גברת מירב שרמן להעביר שיחה

מדממות אל תוך בגדינו

לפני שהומצאו אמצעי הספיגה, לא היו אמצעי ספיגה (מן הסתם 🙂 ). כשנשים חיו בטבע, כששהו באוהל האדום, הן ככל הנראה ידעו מה לעשות עם הדם. היתה להן הפניות והלגיטימציה להקשיב לגופן בימים האלו.